הקפסלוק שלך לחוץ

ראמן וסובה בזמן שממתינים לרכבת

בתחנת קיוטו, באחת המסעדות.

שתי המנות היו רגילות ולא מצדיקות אזכור מסויים. החלק היותר טעים היה דוגמית של קינוח שמוכרים שם באריזות מתנה. בצק קשה מאד בטעם קינמון. קראנו להם רעפים. אם תזהו אותו שווה לנסות. 

Oiwakedango

בכל טיול אני חוזר אל החנות האהובה הזו, הפעם החתמתי כרטיס בארבעה ביקורים שונים, כשבכל פעם משכתי חבר אחר איתי כדי להכיר לו את הדנגו המופלא שלהם.

המבחר לא גדול. יש דייפוקו ודנגו, והדנגו מגיע במגוון טעמים. אצות, אנקו, מאצ׳ה ועוד. היוזו נפלא נפלא. אבל הMitarashi Dango הוא משהו שאי אפשר אחריו לאכול שום דנגו אחר. הוא עטוף ברוטב דביק וסמיך מאד שמזכיר דבש וקרמל שרוף. זו נקודת חובה.



ביקורת בבלוג קודם
ובבלוג קודם קודם

ולא לשכוח, ממש ממול נשאבים לדיפצ׳יקה של איסטאן, המוזיאון הכי שווה ביפן. 

תחנת שיבויה

הצלחתי לתפוס רגע אחד נדיר של הפוגה בנחיל האנשים בתחנה העמוסה הזו.
כמה שהיא יפה.