Koso An - Tokyo

פוסט אורח מאת: מאיה

המלצה חמה של תום אבן, שעושה כרגע טיול ממש ארוך ביפן (תעקבו אחריו באינסטוש!) שלחה אותי לשכונת ג'יוגאוקה (jiyugaoka) בדר' מערב טוקיו. השכונה נעימה, שקטה, וקצת מזכירה גרסה פחות נובורישית של שדרות אמוטוסנדו בשיבויה. היא מפוצצת בחנויות כלי בית מהממות, בתי קפה ומאפיות, וכמובן הדובדבן שבקצפת, הפנינה הנדירה הזו - בית תה מסורתי ששוכן בתוך גינת זן קטנטנה ונחבאת. 



מבחוץ זה נראה כמו בית מגורים רגיל אבל מבפנים מתגלה גינה חמודה וקטנה, אליה צופה חדר הסבה גדול שבו אפשר לשבת ולזלול ווגאשי (מתוקים יפנים) ולשתות תה. התפריט מורכב מרשימה של סטים - משקאות תה ומתוקים שמשודכים אליהם. 



הזמנתי מאצ'ה עם חטיף אנקו (מחית שעועית אזוקי מתוקה. ביפן זה סטנדרט) בתוך מעין פריכית מהזן שהיפנים מאוד אוהבים ואני וגל מאוד לא אוהבים, ואפילו המצאנו לה שמות חיבה שאתם לא רוצים לדעת. מלית האנקו הייתה אמנם מצויינת, אבל הרגשתי צורך לנסות לבדוק קינוח יותר מעניין.



המאצ'ה הייתה פשוט מעולה. מרירה, מוקצפת בטירוף, ושילוב מנצח למתיקות של האנקו.

הזמנתי גם זנזאי (מרק סמיך מתוק) מאצ'ה שהגיע עם שעועית מתוקה וכדורי דנגו (בצק מתקתק מקמח אורז דביק, שכשהוא עשוי טוב יש לו מרקם שמזכיר משהו באמצע בין מסטיק, לבצק שמרים נא. אבל בקטע ממש ממש טוב):






המרק עצמו היה קצת מתוק מידי לטעמי (לא משהו שאי אפשר לתקן עם קורט מלח מהפק"ל הסודי שלי. רק להיזהר שהסבתא מהמטבח לא תראה, שלא תתקע בי חרב סמוראי), אבל כדורי הדנגו היו מושלמים. תה החיטה בצד הציף את החדר בניחוחות קלויים וטעימים. 



לצד המרק הוגשה צלוחית קטנטנה של אצות קומבו מסוכרות עם ניחוח עדין של סויה. מטריף וממכר.



משהו בישיבה הזו מול הנוף הזה בגשם הזה היה קסום ומרגיע, ואם לא הייתי לחוצה לצאת להקיף את השכונה הייתי יכולה לשבת שם איזה 4 שעות בלי להפסיק להזמין קינוחים. בדיוק כשנכנסתי התפנו שלושה שולחנות של תיירים סינים רועשים והיה לי את כל החדר לעצמי. זן של ממש.


יש תפריט באנגלית. כל סט (שתייה+קינוח) עולה כ-800-900 ין (כ-25-30 ש"ח)
מומלץ להגיע, ובאופן כללי כל השכונה הזו ממש נחמדה ושווה ביקור. תודה על ההמלצה תום!!!




2 comments

© Street Food Fighter
Maira Gall