Enshuuya 遠州屋 - Tokyo

לפני שנה וחצי טסתי ליפן וגרתי אצל האמא המארחת שלי, שפית יפנית לשעבר שעשתה הסבה לעולם הטלויזיה החלול. ביחד איתה הסתובבתי בשווקים, חנויות וסמטאות חבויות של העיר, ולמדתי על בישול יפני ביתי.
כשהיא שמעה שחזרתי אל טוקיו לא היתה דרך להתחמק ממפגש מרגש איתה ועם הדודה שלה, מיצ׳יקו סאן המקסימה, פודית יפנית מבוגרת שמנהלת בקור רוח מפעל לעוגיות Monaka.



הדודה מכירה כל מסעדה טובה באסקוסה ואיזור Tairo, וידעה תמיד לשלוח אותי אל המקומות הטובים שמדריכי התיירים לא מכירים. הפעם היא בחרה באיזקיית שאבו שאבו בסגנון מסורתי.



אחרי טקס ברכות והחלפת מתנות, ישבנו על הרצפה וצלינו דגים טריים וירקות בסיר שהתחמם על השולחן.





לאורך הערב הן השקו אותי בסאקה ובירה יפנית, תחקרו אותי ביפנית על מה שאכלתי בטיול, ביקשו לשמוע על פוקואוקה הרחוקה ועיניהן נצצו כשדיברתי על הטופו של קיוטו והבדלי איכויות בסובה.


עם הזמן הגיעו לשולחן קרוקרטים של צדפות, צדפות טריות שאודו בסויה, סשימי וחטיפים שונים.







היה מקסים, מרגש, וכיף גדול לשמור על קשרים עם חברים בארצות רחוקות. אין לי את זה ביותר צופית גרנט.
Shinobu san, Michiko san, Doumo Arigatou Gozaimasu!


אין תגובות

הוסף רשומת תגובה

© Street Food Fighter
Maira Gall